המדריך לנפגעי עבודה

תאונות עבודה מתרחשות מדי יום. לעיתים מדובר בפגיעה קלה וזמנית ובמקרים אחרים, נגרם לעובד נזק פיזי חמור המוביל לאובדן כושר עבודה לתקופה ארוכה ואף לנכות קבועה. מהי הגדרתה של תאונת עבודה? ממי יכול העובד לקבל פיצוי במקרה של פגיעה בעבודה? האם יש צורך בייצוג משפטי? כל המידע שעליכם לדעת, במאמר שלפניכם. 

ראשית דבר: מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה היא אירוע אשר התרחש במהלך עבודתו של הנפגע ו/או בשל תנאי העבודה. כאשר העובד נפגע מהתאונה וזו גרמה לאובדן כושר עבודה, זכאי הוא לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי. כפי שיפורט להלן, פיצוי זה מתחלק לשניים: דמי פגיעה, המשולמים לתקופה של עד 3 חודשים וגמלת נכות מעבודה, לה יהיה זכאי העובד, אם לאחר תקופה זו, נותרה לו נכות מן התאונה. ישנם שלושה סוגים של תאונות עבודה: מחלת מקצוע, מיקרוטראומה ותאונת דרכים. הליך קבלת הפיצוי מביטוח לאומי הוא זהה, אולם עת שמדובר על מחלת מקצוע ומיקרוטראומה, קיימת גם האפשרות לתביעת רשלנות, כפי שנפרט בהמשך ועת שמדובר על תאונת דרכים, יוכל הנפגע לפנות גם אל חברת הביטוח לקבלת פיצוי.

מחלת מקצוע

הסוג הראשון של תאונת עבודה הוא מחלת מקצוע, מחלה אשר נגרמה בשל תנאי העבודה ו/או בשל אופי העבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע רשימה סגורה של מחלות מקצוע ועל כן, עובד יוכל לקבל פיצוי בגין מחלת מקצוע, רק אם המחלה נכללת ברשימה זו. בנוסף לתנאי זה, יידרש העובד להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה, כלומר, עליו להראות כי מחלתו הנה תוצאה של תנאי עבודתו. באלו מחלות מכיר ביטוח לאומי כמחלות מקצוע? למשל:

מחלת עור, אלרגיה ומחלות נשימה הנגרמות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים.

ירידה בשמיעה וטנטון כתוצאה מסביבית עבודה רועשת מאוד.

מחלות גפיים, עווית שרירים וכיו"ב, כתוצאה מגורמים פיזיקליים ומכניים.

מיקרוטראומה

תאונת עבודה יכולה להתרחש גם בשל מיקרוטראומה: נזק פיזי אשר נגרם כתוצאה מסדרה של פגיעות קטנות חוזרות ונשנות במיקום מסוים בגוף. נהוג לדמות מצב זה לטפטופים קטנים על גבי אבן או סלע, אשר לאחר זמן ממושך, יוצרים בו בקע או חור. כאשר מדובר על תאונת עבודה, העובד נדרש לבצע את אותה פעולה באופן דומה ולתקופה ממושכת. כל פעולה גורמת לנזק מזערי ויחד, לאורך תקופה, מצטבר לעובד נזק פיזי באותו איבר הנדרש לפעולה. מיקרוטראומה, בדיוק כמו מחלת מקצוע, יכולה לגרום לנזק זמני או לנכות קבועה, המשפיעה באופן ממשי על יכולת התפקוד וכושר העבודה של הנפגע. להלן מספר דוגמאות למיקרוטראומה: פגיעה בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) כתוצאה מפעולות הקלדה על מחשב לשעות ממושכות, נזקים לגב ועמוד השדרה כתוצאה מכיפוף ויישור הגב, למשל אצל עובדים המרימים משקלים כבדים. קבלת פיצוי בגין מיקרוטראומה, דורשת הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין אותן פעולות חוזרות לבין הנזק שנגרם לעובד.

תאונת דרכים

אנשים רבים אינם מודעים לכך כי תאונת דרכים יכולה להיחשב כתאונת עבודה ולזכות את העובד בפיצוי מביטוח לאומי. זאת כאשר התאונה התרחשה במסגרת העבודה (למשל נסיעה ללקוח) וכן כאשר ארעה התאונה בדרכו של העובד מביתו אל מקום העבודה ולהפך. לכלל זה יש חריג: היה והעובד ביצע סטייה של ממש מדרכו, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה. בדומה למחלת מקצוע ומיקרוטראומה, גם העובד אשר נפגע בתאונת דרכים העונה על ההגדרה של תאונת עבודה, יהיה זכאי לפיצוי מביטוח לאומי. בנוסף לזאת, במקרים רבים, יהיה הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, אולם יובהר כי אין המדובר בכפל פיצוי. כלומר, חברת הביטוח תהיה רשאית לקזז מן הפיצוי כל סכום שקיבל העובד מביטוח לאומי בגין התאונה.

פנייה לטיפול רפואי

בכל מקרה של פגיעה בעבודה, על העובד לפנות לטיפול רפואי מוקדם ככל האפשר, ראשית, למען בריאותו וכן כדי שיהיה בידו תיעוד רפואי מלא אשר יסייע לו בקבלת הפיצוי הכספי לו הוא זכאי. במהלך הטיפול הרפואי, חשוב מאוד לפרט בפני הרופא את כל הכאבים והמגבלות ולתאר את השתלשלות העניינים שהובילה לאירוע. יש לוודא כי הדברים נרשמים באופן מדויק ולקבל עותק מסיכום הביקור. הרופא הפנה לבדיקות נוספות? לרופאים מומחים? יש לשמור את כל תוצאות הבדיקות, האבחנות וכל מסמך רפואי רלוונטי, היות שאלו יבססו את התביעות השונות לפיצוי. בנוסף לכך, חשוב לשמור את כל הקבלות על הוצאות רפואיות, היות שניתן לעיתים לקבל החזר בגינן.

הגשת תביעה לביטוח לאומי

הסעד המרכזי עבור נפגעי עבודה הוא קבלת פיצוי מביטוח לאומי בגין הפסד השתכרות. הפיצוי מתחלק לשני שלבים: דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה. ראשית, על העובד להגיש תביעה לדמי פגיעה ואלו משולמים לתקופה של עד 90 יום. אם העובד החלים מן התאונה בתקופה זו, תמה זכאותו לפיצוי והוא שב לחיי שגרה. אולם, אם לאחר פרק זמן זה, נותרה לעובד נכות מן התאונה, אז יוכל להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. שתי התביעות מוגשות על גבי הטפסים המיועדים לכך ולהן יש לצרף את כל המסמכים הרפואייים לרבות, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, אישורי מחלה, תוצאות של בדיקות שביצע העובד ואבחנות רפואיות. כמו כן, יש להגיש מסמכים נוספים כגון תלושי שכר ותדפיסי חשבון בנק, היות שגובה הפיצוי נקבע בהתאם לרמת שכרו של הנפגע.

גמלת נכות מעבודה

כאמור, היה ונותרה לעובד נכות מהתאונה, באפשרותו להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. על העובד לצרף אליה כל מסמך רפואי שלא צורף לתביעה לדמי פגיעה וכן אישור מרופא תעסוקתי בדבר הגבלות בעבודה בשל התאונה. לאחר הגשת התביעה, יזומן העובד לועדה רפואית הקובעת את אחוזי הנכות על בסיס המסמכים הרפואיים ובדיקה גופנית של העובד בעת הועדה. גמלת נכות מעבודה משולמת כמענק חד פעמי או גמלה חודשית, כאשר הדבר תלוי באחוזי הנכות שקבעה הועדה הרפואית. נכות הנמוכה מ9% אינה מזכה בתשלום, נכות בין 9% ל19% מזכה במענק חד פעמי וכאשר נקבעו אחוזי נכות  של 20% ומעלה, יקבל הנפגע גמלה חודשית. גובה התשלום שמעניק ביטוח לאומי נקבע על פי שכר עבודתו של הנפגע טרם פגיעתו והוא מוגבל לתקרה המתעדכנת מעת לעת. יודגש כי לא ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה, אם לא הוגשה טרם לכן, תביעה לדמי פגיעה.

ערר על החלטת הועדה הרפואית

היה ותביעתו של העובד לגמלת נכות מעבודה נדחתה, או כאשר הועדה הרפואית קבעה אחוזי נכות שלטעמו אינם משקפים את מצבו, יוכל להגיש ערר אל הועדה הרפואית לעררים. על הערר להיות מנומק היטב ולהסביר מדוע שגתה הועדה הרפואית בהחלטתה. ניתן להעלות טיעונים שונים, בהתאם לנסיבות המקרה, למשל כי הועדה התעלמה מחלק מהמסמכים שהוגשו לה או כי החלטתה בדבר העדר נכות או אחוזי הנכות אינה מנומקת. חשוב לציין ועדת הערר רשאית לשנות את החלטתה של הועדה הראשונה בכל אופן שהוא. כלומר, היא יכולה לקבל את התביעה, היכן שנדחתה והיא יכולה להקטין או להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו. על החלטתה של ועדת העררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה, בשאלה משפטית בלבד.

החמרה במצב

משנקבעו לעובד אחוזי נכות ולאחר זמן מה, חלה החמרה במצבו, רשאי הוא לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולבקש בדיקה מחדש של מצבו. לטופס הפנייה לבחינה מחדש, יש לצרף מכתב מרופא תעסוקתי אשר מסביר את מהות ההחמרה במצבו של העובד וכיצד היא משפיעה על יכולת התפקוד שלו, קרי עלה אובדן כושר העבודה. ככל וישנם מסמכים רפואיים נוספים, המעידים על השינוי במצב הרפואי, יצרפם העובד אל פנייתו. באופן הזה, מתחיל התהליך מול ביטוח לאומי מחדש, כפי שתואר לעיל: העובד יוזמן לועדה רפואית שתקבע מהם אחוזי הנכות שלו ועל החלטתה יוכל העובד להגיש ערר אם יהיה בכך צורך.

תביעת רשלנות נגד המעביד

למצער, ישנם מקרים בהם הפגיעה בעבודה הנה תוצאה של רשלנות המעסיק או הפרת חובה חקוקה. במצב שכזה, יוכל העובד להגיש תביעה  כספית נגד המעסיק. על מנת לזכות בתביעה זו, יהיה על העובד להוכיח כי התאונה לא הייתה מתרחשת לולא מחדליו של המעביד, כאשר בשונה מהתביעות המוגשות לביטוח לאומי, זו איננה מוגבלת בתקרה. העובד יכול לדרוש בתביעה פיצוי בגין כל נזק שנגרם לו עקב הפגיעה לרבות החזר עבור הוצאות רפואיות, פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדים עתידיים וכיו"ב.

פנייה לעורך דין מומחה

מן האמור לעיל אנו למדים כי פגיעה בעבודה היא נושא מורכב, בעל הגדרות שונות, המקנה לעובד את הזכות לפיצוי כספי משמעותי מגופים שונים: המוסד לביטוח לאומי, חברת הביטוח ואף מן המעסיק עצמו. חשוב להבין כי מימוש הזכויות הללו אינו מלאכה פשוטה משהעובד עומד מול מערכות מקצועיות ומיומנות היטב, אשר אינן מקבלות בנקל את התביעות המוגשות להן. כל טעות בהתנהלות מול הגופים השונים יכולה להביא לפגיעה בזכויות העובד ואף לדחיית התביעה ושלא בצדק. על מנת שיוכל העובד לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בנפגעי עבודה, אשר לו הידע והניסיון המתאימים והוא בקיא היטב באופן התנהלותן של המערכות הרלוונטיות. עורך הדין ייצג את העובד במסירות ובמקצועיות ויעשה כל שניתן כדי לקבל עבורו את הפיצוי המקסימלי האפשרי.

השארת פרטים
השאירו פרטים ואחזור אליכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.